לשון הרע והגנת הפרטיות

 

"כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים" (בבלי, בבא מציעא נ"ח עמוד ב').

"כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לו לעתים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר" (אבנרי נ' שפירא).

כמו בעלילה הקפקאית, בה מתעורר בוקר אחד גריגורי סמסא ומגלה כי הוא מקק ענקי - כך גם אנשים רבים עלולים להתעורר ביום בהיר אחד לתוך חלום בלהות: מישהו הכפיש אותם באתר אינטרנט, וכל מי שיקיש בגוגל את שמם ייתקל בהכפשות אלו; שמם מופיע בכתבה עיתונאית בהקשר מביש ולא מחמיא; מישהו מפיץ עליהם שמועות זדוניות ועוד.

בנסיבות מסוימות, הפצת לשון הרע על אדם מהווה עוולה אזרחית, ובנסיבות (אם כי נדירות) אשר בהן הייתה "כוונה לפגוע" - הפצת לשון הרע על אדם עולה גם עד כדי עבירה פלילית. נפגע מלשון הרע יכול לתבוע פיצויים, עם או בלי הוכחת נזק, בגין הנזק שנגרם לשמו הטוב ולעסקו עקב הוצאת הדיבה. במקרים מיוחדים ובנסיבות מסוימות, ניתן להוציא צו מניעה - סעד שכיום, עקב "הלכת הטוקבקיסטים", קשה לקבל כאשר המשמיץ הוא אתר אינטרנט. לצורך בדיקת סיכוייכם לזכות בתביעת לשון הרע נגד המשמיץ, יש להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום.

מרבית האנשים אינם מודעים לכך, אך הוצאת דיבה אינה באה לידי ביטוי אך ורק ב"אמירה" או ב"פרסום", אלא גם במעשה, אשר המשתמע ממנו הוא פגיעה בשמו הטוב של אדם. כך, לדוגמה, החזרת צ'קים בלי סיבה מוצדקת עולה כדי לשון הרע; נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגד אדם בלא כל הצדקה עולה כדי לשון הרע כנגדו. למעשה, מעשים מסוימים אשר הזולת נוקט נגדכם, ואשר יש בהם כדי לפגוע בשמכם הטוב, עולים כדי לשון הרע, וזאת לפי חוק איסור לשון הרע והפרשנות שיש לתת לו.

לשון הרע והגנת הפרטיות